שירים

אפיזודה מחיי

אבנים סוקלות את נפשי, יותר נכון סלעים גדולים, כל כולי מצולק וגופי משתוקק למגע של ליטוף, למבט של חמלה, את צובעת כבישים, נתיבים בחיי, ומברשת נפשי מליטה את פניי וצובעת דרכים באפור אחרי הלבן שצבעת

תגובות