שירים

בעמק הסוסים הפראיים



בעמק הסוסים הפראיים
שורקה רוח הדרור
ברעמות נסערות,
ופרסות קשות מכות
על שדרת האדמה.

בעמק הסוסים הפראיים
ערפילי החופש
אוחזים בחרבות הרוח,
ובועות החלום
שוחקות בעת דהור.


 שם בעמק סוסי הפרא,
מרחפות שנות קדם
אל ערפילי חופים וים,
על שריגי שרירים
דוהרים חסרי אוכף.

שם אווזי הבר מטילים
לצד הדרך, ביצי זהב
בוהקי דימיון, העולים ברחף
ונעלמים כבועות צבעוניות
של מי בורית.

רק שם הנפש שטה
 על ענני חלום,
אל אביב של רצונות נובטים,
אל פנים הגוף, הטומן משקולות
אבודים, בכיסים עמוקים.


זה הגוף הפוסע בצעדים רוטטים,
כבדים,  אל קץ הסתיו,
עוצר מלכת לרגעי מנוחה,
בתוך טביעת פרסותיהם
של סוסי הזמן.

     

תגובות