סיפורים

בחירות

בחירות//

אווירה סוערת ומאוימת להחריד. אותתו לי לעלות לבמה.  "חברים!". מישהו הציג אותי לאסופה שבכיכר. "קבלו את ראש מפלגת, 'הצדיקים'". ההמיה שעלתה מהקהל הזכירה תערובת של צהלות שמחה, איומים ברצח. קללות עממיות וקריאות בוז נזעמות.

"גבירותיי ורבותיי", פתחתי. "אל תחתו, אנחנו ננצח!". תפוז פגע בפרצופו של שוטר שהיה לידי. "אל תיראו, כי אנחנו נמגר אותם! עד האחרון שבהם!!". ההתפרעות המשיכה. "אם מישהו חייב להחזיר את השפיות לארץ הזו, זה אני!", אישה צעירה ניסתה לזרוק לעברי זר פרחים אך הוא לא הגיע ונרמס בקדמת הבמה.

"אל תשאלו מה צריך להיעשות? אל תשאלו איזה משרד ממשלתי נרקב חובה לשקם? אל תשאלו מתי תבוא הגאולה לעם בציון?". הרושם שהקהל לא מקשיב לי אינו מרפה, "תשאלו מיהו היכול לעשות זאת?" שלטי 'מושחתים נמאסתם', 'חארות הביתה!', 'רוצים תקווה!' כיסו את הכיכר, "אני!!!". לתחושתי הרגעית, שריקות הבוז הפכו לפתע לשריקות עידוד. הקהל החל לחבב אותי. "אני אמגר! אני אשקם! אני אבנה! אני אפיץ את הבשורה!". תפוח פגע לי בחזה ומשהו, נעל כמדומני, חלף כצל ציפור מעליי.

"אל תניחו שוב לרמאים להונות אתכם!". קשיש כעוס מימין סימן לי בתנועה לאורך גרונו שקיצי מתממש ובא. "אל תעניקו עוד לנוכלים הללו במסדרונות הדיקטטורה שם למעלה את הכח להמשיך ולדכא אתכם!!". מישהו בצד שמאל זרק לעברי כיסא ושוב החטיא. "אמרו להם בשפה ברורה ובקול גדול כי באה הגאולה! תקומת המאמינים הגיעה והצדיקים כבר פה!!". תגבורות שוטרים זרמו לכיכר והקהל נהר לחזית רק כדי לגעת בי. צביון הדברים הפך לכאוס עממי. "אמרו להם שאני אבוא איתם חשבון! אמרו להם שאני אחסל את כפייתם!". ילדה על כתפי אביה נופפה לי בעליזות מקסימה. השבתי לה בחיוך. "אמרו להם שאני אמגר את רודנותם, שאני אשלח אותם לכל הרוחות! אני!!". קשישה בשורה הראשונה שלפה מתיקה סידור ושפתיה מלמלו תפילה קודחת כשמבטה לא מש ממני.

"לאחר שאבחר אני אקדיש את כולי לעם. אני אחלק את מנעמי הארץ הזו לילדיה, לזקניה, לכם, אני!!". חבורה של שוטרים החלה להקיף ולסוכך עליי. "אני מתחייב להעניק דירה לכל בן הארץ הנפלאה הזו!". אישה בשמלה לבנה התעלפה בחזית. "הימים שלילדי הארץ הזו לא הייתה דירה ומכונית משלהם, חלפו!!". מישהו לחש לי מאחור שאני חייב לסיים כי יש לי עוד נאום בכיכר אחרת. "אני אציב את הבית המשפחתי בחזית, בית לכולם!!". חשתי התרוממות רוח. "טיסות לכולם!!". רוח הנבואה נפלה עליי, "פנסיה לכולם!!". הרמתי את ידיי כמשה על הררי נבו והמתנתי לרגע. "הצביעו לי!", אקסטזה. "תנו לי את הכח לגאול אתכם! לפדות אתכם! לייסר אתכם במנעמים! להציל את הארץ ואת יושביה! הצביעו לי! לי! לי! לי!..". השוטרים סגרו עליי לחלוטין ונגררתי משם.

רגע לפני שהועליתי למכונית השרד שלי התעוררתי. אהבתי. חלום נהדר.

 

 

 

 

 

תגובות

גלי צבי-ויס / חלום של שליטה / 24/11/2021 14:25
שמואל כהן / הררי הבטחות, באספת בחירות / 24/11/2021 16:09
יום טוב צבי / ראש מפלגת הצדיקים / 25/11/2021 07:20
רחלי ג. / הצחקת אותי זו ממש פרודיה על מה שקורה באמת אצלך זה / 25/11/2021 19:25