את כולך

פנים. דירה. ערב

דנה יושבת בסלון, מסביב אור רך מהטלוויזיה. היא שותה קפה, מביטה בהקשבה למסך.

טלפון מצלצל. היא מביטה במסך: ליאור
 

דנה

ליאור?

 

ליאור (בקו רועד, בקול חלש)

איפה את?

 

דנה

בדירה…
 

ליאור

אני פה
 

דנה

איפה זה פה?
 

ליאור

מחוץ לדלת
 

דנה נרתעת, אך במהרה מתקרבת לדלת ופותחת.

ליאור עומד שם, ידו שבורה, עיניו דומעות. דנה לא מחכה – מחבקת אותו חזק
 

ליאור
(מתרפק על גופה)

איזו טעות… איזו טעות…
 

דנה מהדקת את החיבוק, מסניפה אותו

 

דנה

התגעגעתי לריח שלך...

 

הם נכנסים לדירה. ליאור מוריד את הג'קט ומניח את נשקו בצד

 

ליאור

חתכתי מההיא

 

דנה

גם אני

 

ליאור

גם את מה?

 

דנה

חתכתי מה…

 

ליאור

אה. הסתפרת?

 

דנה

כן. אהבת?

 

ליאור

מאוד

 

דנה מחבקת אותו חזק יותר, הם מתנשקים

 

ליאור

אני לא יודע מה יש לי איתך, באמת. לא משנה כמה יצאתי עם אחרות – ויצאתי – איתך זה משהו אחר. אני באמת לא יודע להסביר...

 

דנה
(מלטפת את לחיו)

התגעגעתי אליך…
 

ליאור

אני מצטער על הכל דנה, באמת. אין יום שאני לא אוכל את עצמי, תאמיני לי


דנה

אני יודעת


ליאור

את לא מבינה מה את עושה לי... בא לי... לא יודע מה לעשות לך...


דנה צוחקת


ליאור

גם כשהתקשרת... זה סתם עשה לי רע, בגלל זה העדפתי שלא לענות. לא כי חלילה יש לי משהו נגדך, אלא כי זה באמת עשה לי רע אחר כך וגרם לי לרצות אותך יותר

 

דנה

אתה רוצה אותי?


ליאור

את כולך


דנה

אתה עדיין הסקס הכי טוב שהיה לי, שתדע


ליאור

גם את שלי

ליאור מרים אותה והולך איתה לחדר השינה