***

אָז הָיִית מַבְשִׁילָה בִּי בְּחֶסֶד הַלַּיְלָה,

עוֹשֶׂה בִּי שְׁתִיקוֹת צְלוּלוֹת וּכְשָׁפִים.

כְּמוֹ אֲדָמָה בְּרוּכָה הַבּוֹרֵאת בִּי צְלָמֶיהָ,

זָרַמְתְּ אֵלַי פֶּתַע פְּתוּרָה כְּמוֹ חֲלוֹם.

 

וְרָצִיתִי לִטְמֹן בָּךְ רָאשִׁי וְלִסְלֹחַ

לַיָּם הַמּוּזָר הַמַּפְלִיג בָּךְ כְּשׁוֹד,

לָשִׁיר הַסְּחַרְחַר הַגּוֹאֶה בִּי קְרֶשֶׁנְדּוֹ

פָּשׁוּט לְחַבְּקֵךְ וּלְבָרֵךְ עַל הַכֹּל.