תועה בגשם אחרון

תוהה הקן הנשבר של יונק הדבש

מפרשים קרועים בספינת חיי

כמו מכתב ליעדו-

לא הגיע

 

לא פעם, בעת סונטות כוזבות של שקיעה

מבקש סליחה ורחמים

חרש למלודיות מפתות של חצות

תועה בסמטאות אהבה ותשוקה-

נושא תפילה

 

עכשיו מהלך כמו

אני נושא הכותל בתוכי

אבנים כבדות בליבי

בתוכי זעם חורף, מייחל-

אביב וקיץ.

 

יקרה,

הראית את דמעות הפרחים??