העיניים מביטות בערגה

דמעות מבצבצות מעצמן

יד ביד לא נלחצת

כאב עובר באין מילים

במכאוביהם נאחזים

שמחות שאינן מבשרות

פצעים שעוד לא הגלידו

היינו כה קרובים

הנשאר לימים יפים

נשאר ביחד גם בימים נשברים

הסרתי כול הגנותיי

הקיץ חם הדירה ריקה

אני חייב לבכות עכשיו

זיכרון פרחים בצל שיכחה

שוב נגמרה אהבה

*

משירי פרידה, נכתב ב,ג' תמוז תשע"ד