פנס הרחוב שופך זהוב בין גומות המים,

כמו צייר על בד קנבס ריק ביד אמונה.

ניעות הזוהר על קדרות-העומק מרצדות

סיפור שבשתיקה,

של האוחז בהגה ומחשבה נודדת אל החוף שלה.

ארוחה בשניים עם שפלות-עיניים,

חוף מוזהב נוצר צלילי פרידה-לחה.

בין אופק לרקיע נדלק-כבה הגעגוע כמגדלור באדמומיות-הפעימה,

סילואט דמותה בשקיפות המים מטפטף זהוב לתוך גומה שקערורה.

תמונה אוניברסאלית על לובן קיר נעוצה.