מלאכים מבריחי דלתות אור

פרצו חומות סוגרים על ליבי

כמו שועלים נושאי סכיני אש

משלחים תוגה בחדריי

מלהיטים געגועים כבויים

מעירים זיכרונות ומכים

 

אני כמו עומד מול כיתת יורים

שואל, מה חטאי באהבתי

זו נמוגה ואבדה

מתעקשת חזור בימי אביב

כמו אותות טלגרף ישן

מכה, כמו מודיעה הוצאה להורג

 

איני יורד מההרים לשחר טרף

מלחמה נצחית לי במכאובי אהבה

מנסה להבקיע הקליפה המרה

להתיר את קורי לבבך

להימלט ממלכודת הגעגועים

 

ממתין זוהר קיץ-

שוחט עצי הדס.