ירושלים, עיר השבות
הלילה לאיטו זוחל
על ספסל אומלל ישבו
ערבייה ומתנחל
הוא רזה וקצת ביישן
היא קטנה אך עקשנית
ואולי זה הוא עקשן
והיא היתה הביישנית?
קרה הרוח, מהירה
אבל הזמן לאט עובר
לא היתה להם ברירה
הם התחילו לדבר
על אדמה, וקרב מכור
על אידיאולוגיה עייפה
פתאום הוא שם לב, הבחור
שהיא דווקא די יפה
הוא דווקא די נחמד, חשבה
ושינתה את הנושא
דיברה איתו על אהבה
שניהם לא באמת ידעו מה זה
עבר הלילה, יום החל
אך זיכרון בו מפוסל
ערבייה ומתנחל
שמתנשקים על הספסל