כלה

02/04/2015 06:09 | גד לוי
עַכְשָׁיו ששקעה הַשֶּׁמֶשׁ לְגַמְרֵי 
תובילי אוֹתִי בְּיַד כָּלָה 
בסמטאות הָעִיר הָעַתִּיקָה
בָּא עֶרֶב סוֹף כָּל סוֹף
שמשקיף לְּלַיְלָה בַּכּוֹכָבִים שֶׁל העיניים
עַד שהרגשתי מַסְפִּיק טוֹב
לכרוע עַל ברכיי סִמְטָה אַחַת לִפְנֵי הָרְחוֹב 
שמוביל מִשּׁוּם מָקוֹם לְכָל מָקוֹם שהיינו בּוֹ פָּחוֹת מָקוֹם אֶחָד 
שֶׁלּא יכולתי לְהַגִּיעַ וְהָיִית בּוֹ לְבַד
וְיוֹם אַחַר כָּך מִבְּלִי שידעת הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם
הַהוּא נעמדתי עַל הַסַּפְסָל ככשלט אִם שְׁמֵך תָּלוּי לִי עַל הצוואר 
וצעקתי אוֹתָהּ אֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי חוֹשֵׁב שידעת כִּי מִישֶׁהִי עֲבֵרָה שָׁם וחייכה 
הִיא בֶּטַח מְכִירָה אוֹתָך 
אוֹ שֶׁהִיא חָשְׁבָה לעצמה מִי חוֹלֵם בצהריים עַל אַהֲבָה