בחצות

בַּחֲצוֹת

יָצָאתִי לַיָּם לְהַטְבִּיעַ יְגוֹנִי,

רָשַׁמְתִּי עַל קִצְפּוֹ הַלָּבָן שֶׁל הַגָּל

אֶת שֶׁאָמַר לִבִּי,

וְהִבַּטְתִּי בְּנַחְשׁוֹל הֶעָנָק הַבָּא לִקְרָאתִי,

לִתְשׁוּבָתוֹ הִמְתַּנְתִּי.

וְהוּא,

הֵצִיף אֶת גּוּפִי הֶחָשׂוּף

בְּטִפּוֹת מִלּוּחוֹת וְצוֹרְבוֹת,

הֵם,

לֹא יָבְשׁוּ לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ,

נוֹתַרְתִּי צְרוּבָה וְכוֹאֶבֶת

בְּאֵין מַעֲנֵה.

אָז,

הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה בְּעַצְמִי,

לְנַגֵּב לִי

אֶת הַדְּמָעוֹת.

5/4/15

רחלי גבאי