רגע גורלי בשואה.

  רגע גורלי בשואה. מאת זיגי בר-אור

אם אדם צריך לציין
רגע אחד בחיים,
שאותו לא ישכח לעולמים
עליו לשחזר את כל החיים.

האם זה היה ביונקות,
או אולי בתקופת הילדות,
שמא זה בגיל ההתבגרות,
או אולי בשנות ההזדקנות?

מתי היה הרגע הגורלי,
שהרעיד את כל נשמתי
זיכרון שתמיד ילך איתי,
רגע חשוב וכולו בלעדי?

קשה להחליט, לתת תשובה
והדבר לא נותן לי מנוחה
כי רגעי אושר היו אחדים,
לעומתם לרוב היו מצערים.

אבל אם בכל זאת לבחור
בין כל האירועים אין ספור,
אני בוחר את יום הפרידה
מאמא ואבא זיכרונם לברכה.

ההם שם, מעוללי השואה
שעשו את המעשה הנורא
והותירו אותי בלי הורים
בעודי ילד צעיר בימים.

באלה רגעי הפרידה,
לראותם בפעם האחרונה,
היו הרגעים הכי עצובים
ואותם אזכור כל החיים.

כל החיים עד הלום,
לא אשכח אותו היום,
תמיד אזכור הרגע האיום,
שיישמר אצלי לעד בזיכרון.