בשדות הזמן / מוקדש באהבה לארמן שמאי

14/04/2015 19:20 | עליזה ארמן זאבי
 
בשדות הזמן
דרשת עלבונך
אמתיק דמעותיך
לא עוד חופן מרורים.
 
אחפון ידך בידי
חשוף תלעג
לבדידות.
 
מתוך עצבונך
תעלה
תפרחת חיוכך.
 
בתוך סערת
נפשך
עוד ישמע צליל
ענבליי פעמונים.
 
בסוף השביל המר
אמתין
בסבלנות עיקשת.
 
 
לא עוד.