עוד לילה על החוף

הליל צנח מבין רקיעים,
וירח מכסיף  ינק
את קציפת הלובן
שעל פני המים,

מהלך על פני החול
החם, מטביע עקבות
ברחש הגלים הננסים
הנושכים את קו החוף.

עננים בהירים נעים
בשלווה בשולי השמים,
מושכים אחריהם שובל
לבן -  שמלת כלולות.

מהחדר הריק, שקרעי
אפלה ניבטים מבעד
חרכיו, עלה קול מהדהד
בין האפור למאובק.

רטט של כינור אילם
התלוי על קיר ערום,
במושכו את קשת
שערו יורה חיצי לחניו,

מפקעת חלומות נשרו
שכבות לבנות, שחתרו
אל ליבו של חלום אחד
שהצמיח רסיסי תקוה,

לחיות את הליל, לאסוף
רשפי אהבה, לחולל חשוף
מול הטבע מואר באור ירח,
 עד בוא אילת השחר.