רֶקְוִיאֵם28/04/2015 12:46 | שחף ויאררֶקְוִיאֵםוְכָךְ פְּגַשׁוֹ הַמָּוֶת וְהוּא יָפֶה כְּמוֹ אִשָּׁה טוֹבֶלֶת. אָסְפוּ אֶל חֵיקוֹ בִּזְּרוֹעוֹת שֶׁקֻּפּוֹת, נָשָק לוֹ עַל פִּיו נְשִׁיקַה שֶל אוֹהֵב, וּלְרֹאשׁוֹ קָשַׁר עֲטֶרֶת גִּבּוֹרִים.
וְהוּא שֶׁלֹּא יָדַע אִשָּׁה מִיָּמָיו, שֶׁתְּפִלּוֹתָיו כֻּלָּן – קְרַעִים קְרַעִים שֶׁל תְּשׁוּקָה וּתְשׁוּבָה מֵטוֹרֶפֶת, יָדַע אֵת פֵּשֶׁר הַחֲלוֹמוֹת כֻּלָּם בְּבַת אַחַת, וְאֶת לִבּוֹ מִלֵּא בְּאוֹר.
וְכָךְ יָדְעוּ הַמָּוֶת – נִשְׁגָּב מִכָּל – וְהוּא שָׁר. |