ויתומות אבני הדומינו
עמן שיחקת אך אמש
עם הנכדים.
וספר התהילים הלבן
ומזמוריו הנרקמים
במעשי הסריגה
ובין הגרניום למרפסת
פרקי השירה מעופפים
במאות ואלפים

והנה עוד מעט
נדמה כי את נכנסת
מבט טוב על פנייך
ותאמרי:
"ברוכים הבאים"
כן
תכפו, עברו הימים
ועמם תמונות, ריחות וטעמים.