סיפור של תיאור אופי ייחודי

העניין הוא מאוד קשה. אי אפשר לדעת איך זה יהיה. אנחנו מאוד הדוקים בדבר הזה. כל ההחלטות הוחלטו כל השיקולים נשקלו. אני לא בטוח אם אוכל לברוח מהדבר הזה כבר. כבר ברחתי כמה פעמים אבל עכשיו החלטתי להישאר ולנצח. ניצחון זה תמיד היה מושג בעייתי אצלי, זה נכון שהצלחה שווה להישג מרשים, להיכרות איתך ולרושם ראשוני. אבל להצלחה יש מושג גם תחרותי, ואצלי תחרות לא משחקת תפקיד כי לפי דעתי תחרות זה דבר מאוד קטנוני.

אז נשארתי ואני פה, למרות שאני לא יציב בדעתי, בכל אפשרות שאני יכול לברוח אברח. כבר איבדתי כמה עמיתים ויחסי גומלין ורבתי עם הרבה אנשים שאני לא מכיר ויכולתי להכיר בגלל חוסר היציבות שלי. היציבות שלי מעורערת והעמדה שלי היא פעם לפה ופעם לשם. קשה לסמוך עליי בקטע הזה. אם אני רוצה לעשות משהו ספציפי, אני צריך להתייעץ עם הרבה אנשים, ואני צריך לשקול כל דבר בשני הצדדים שלו, אם זה טוב או לא טוב ואם זה טוב אז אצטרך להסביר למה זה ככה, למה זה? ככה כי אני תמיד יכול לעזוב את זה.

אבל אני פה כי כבר לא נעים לי, העמיתים שנשארו איתי איימו עליי שאם אני לא אשאר הם גם יעזבו, אבל הם חברים טובים, הם לא סתם קולגות הם אנשים שעברתי איתם הרבה דברים. הם אנשים שאני יכול להתייעץ איתם מאה ואחד פעמים ואם הם יסבלו אז הם סובלים פעם פעמים וזה עובר להם, כי הם כבר מכירים אותי והם יודעים מי אני. הם מכירים אותי בתור בן אדם חברותי ומתחבר לכל אחד בקלות כאילו אני מכיר אותו שנים ואני יכול לנהל איתו שיחה ארוכות. היכולת שלי להרשים אנשים על ידי הקסם האישי שלי נהדרת מאוד. אני משווק דברים לא על פי היכולת שלי למכור דברים, אני משווק דברים על פי הנחמדות שלי, על ידי זה אני מתמרן אותם לידי מכירה ועושה את זה באופן טבעי שזה הכי טוב. אני לא עושה את זה בצורה קשה או אגרסיבית, אני לא בעד הטכניקה הזאת, כי אחר כך אנשים יסבלו מהשירות.

אז נשארתי פה ואני לא מתכוון להפסיד...שלכם המזל הכי חברותי בגלגל המזלות, מאזניים.