מיילל שמך הרחוק
במיטתי הגדולה,
מבכה מילותייך
בדמעות יגוני
וצל מטפחתי
טובע במררתי הרבה
בלעדייך.
מנגינת ציפרי החצר
צובטות נשמתי
בצבע אפרפר ועגום
מחליקים גסיסתי
האיומה
לתוך חלומותיי
האבודים.