אני מיליונר.

  אני מיליונר. מאת זיגי בר-אור

הטלפון צלצל והרמתי,
מקול נערה צעירה נדהמתי:
"מזל טוב, אתה זכית היום,
מדברים מהלוטו, זה לא חלום,
מספרך עלה בגורל,
יופי, יש לך מזל
אתה רשאי לבוא אלינו
לקבל צ'ק מאיתנו
או ברצונך שנעביר לבנק,
שהמנהל יראה את הסכום הענק
וידע ויתייחס כיאה למיליונר,
אדוני, מה אפשר לבקש יותר."

"סליחה", קטעתי את דבריה,
"את בטוחה שזה אני
אולי תאמרי לי את שמי
כדי שאהיה בטוח בעצמי
שזכיתי וזה המספר שלי."

"בוודאי, אדוני, כמובן
אבל רצוי שקודם תבוא לכאן
ונזהה אותך בוודאות
להיות בטוח שאין טעות."

אם כך, אני אגיד לך את שמי
ואולי ככה תזהי אותי,
שמי יצחק, יצחק חלבי,
מקרית- ים רח' התשבי,
נו, תעני כבר, זה אני?"

דממה בשפרפרת וניתוק
ולזה חיכיתי בדיוק,
כי לעולם לא קניתי כרטיס
אז מה כבר יכול להיכנס לכיס,
אבל היה כיף להיות מיליונר מדומה
לפחות לכמה דקות בעולם הזה.