תר אחרי מבטך - לבמת הדיון: רגישות

19/05/2015 14:42 | אודי גלבמן

תר אחרי מבטך

ברחובות כרויים אי שם

כל כך רחוקה , אני חושב

כל כך לא שם,

ולא פה - כמו לא היתה מעולם,

כמו לא קידשו אצבעותיה את אדמתי,

כמו לא ניבטו עיניה היפות

בפרחים שנשקפו דרך עיני

מהתמונה שתליתי על הקיר-

כדילקדש את יופייה.

והיא אמרה לי שתשוב

לקץ ימי תפילה לא רחוקים,

הן תדע-כך אמרה,

וגווילי הנסתר בחלקת לובנה

שכה אהבתי בלילות בהם

סערו ערבות הגשם:

נוגעים היו, ולא-

ועתה לא אדע מה עלה בגורלה,

גם לא מה תהא אחריתי לקץ הימים

איתה, בלעדיה:

ככל שנותר. ככל שלא היה.

ובעצם לא היה כלל.

כמו אלוהים מהתל בבאים לחסות

בכנפיהן הדקות של אהבות נשארות לבדן.