חלון הדמיון

ראיתי

נשמות רוכנות

על גבי

מכונות התפר

של חיים קטועים

רגלים מדוושות

על שברי נעורים

מחשבות שטות

בנהרות שמחה

חסרות

מבעד

חלון הדמיון

תופרות נשמות

שאריות חיים

עינים מצועפות

רוכנות על גבי

געגועי מחשבות

שנגוזו

בערבות סיביר

הקרות

דמעה יבשה

בכתה

השמים היו ריקים

האדמה

שתקה