כמו מדוזה מרובת 

זרועות,

ביקשתי להשתחרר 

מהים.

פוליטקה, קורמת

עור וגידים,

יש בה מזה ומזה.

מושפעת אמונה

הסטוריה.

משברי מלחמה

ועתיד.

מה באמת  

יהיה הלאה?

כזיקית זוחלת,

משנה פניה

מחליפה צבעים

תוהה, מה היה לנו?

מימי הברונזה, האבן

והאלומיניום,

ימין ושמאל במפה, פלא

שאנחנו מבולבלים?

זה משחק מלוכלך,

הפכפך

כזרועות תמנון.

בוקר חדש, את 

שאהבנו איבדנו

והעולם כמנהגו נהג

נאבקנו לשרוד,

זורמים עם החיים.

במורד שקר והרס

כל חלקה טובה מוכנה 

לכניעה?

מזדה עם הלב הבודד,

כל אדם וסבלו.

הכלל מורכב מפרטים.

ישראל יפה מפעם,

שלנו לעד.

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של רבקה -

כמו מדוזה מרובת זרועות,

ביקשתי להשתחרר מהים.

ידעתי, הרשעות לא שככה.

מיוחדת לה ולה בלבד הסערה.