נִצְחִיוּת שִירַי

01/06/2015 19:19 | אביה
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,
כָּל סִפּוּרַי וְשִׁירַי
יָמוּתוּ יַחַד עִמִּי.

מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת
עֲטוּפָה בָּהֶם
כִּבְתַכְרִיכִים,
אֶלָּא אִם יִתְעַקְּשׁוּ
לְהִשָּׁאֵר בְּעוֹלָמָם שֶׁל הַחַיִּים
לְהַשְׁאִירֵינִי בֵּינֵיהֶם
הַגַּם שֶׁאֶהֱיֶה כְּבַר אֵינֶנָּה.
חָשָׁה אֵיךְ חַיַּי
נִטָּלִים מִמֶּנִּי!
מְהַלֶּכֶת עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת,
נוֹשֵׂאת אֶת יִסּוּרַי בְּאֵלֶם,
עֵינַי הַיְּרֻקּוֹת רֵיקוֹת
מִכָּל מַה שֶּׁמִּלֵּא אוֹתָן
בְּשִׁפְעֵי שְׁפָעִים!
אֲשֵׁדוֹת שֶׁל נִפְלָאוֹת,
הִתְרַגְּשׁוּיוֹת וְעִנּוּגִים
אֲשֶׁר מִלְּאוּ אוֹתָם
דִּמְעוֹת אֹשֶׁר
מַחְשְׁבוֹתַי תּוֹעוֹת.
כְּשֶׁהַגּוּף רָגוּעַ בַּלֵּילוֹת,
חָשָׁה אֶת הַכְּאֵב
הַבְּדִידוּת מְאַיֶּמֶת,
גַּם הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי
עָיְפוּ
שׁוּב לֹא יְטַלְטְלוּנִי,
בְּעֹנֶג טַלְטְלוֹתֵיהֶם הַמַּסְעִירוֹת.
חָשָׁה כַּעֲקוּרַת שָׁרָשִׁים,
עֲנָנִים מְטִילִים
צִלָּם מֵעָלַי
וְחַיִּים מְקֻמָּטִים.
רַק הַשָּׁעוֹן –
עוֹד מְתַקְתֵּק.
תִּיק-תַּק , תִּיק – תַּק
אוֹזֵל לוֹ הַזְּמַן לְאִטּוֹ.
הֲאֶכָּנַע – אוֹ אֶתְמוֹדֵד וְאוּכַל לָעֶצֶב?
 
(התמונה בקובץ)