נזיר

03/06/2015 10:25 | עונתיים
אני נזיר
הולך יחף, בדרכי עפר
מבוקר עד חצות
סופג את חרפתי, לא משיב
לרגע עוצר:
צופה אל מלאות הכוכבים
שולח ידי ליטול מהם אור
אך
יד זרה מכופפת אותה
אל עבר הקרקע הקשה
שם
אקבור פניי
בחרי אף