האילן מצל ענפיו
הנוף מהלך קסמיו
והחוף מכחיל מים
שמהלכו אינו תם
והתפוח והאבטיח בסלסלה...
שבה גם משאלה
ויד נשלחת אל הפרי
שבו זיכרון טרי
ועסיס ניגר מהשפתיים.
עם מבט אל שמי הערביים
והכל מלא שקיעות בצבע
כי ינוע גלגל הטבע
וקמט של חיוך מפציע
ומבט חכם מרגיע.
דומה כי הכול השתנה
ותמורות הזמן: יום ועוד עונה
כי חלפו
עברו השנים
השמש, הליל והעננים
ללכת אין לאן
ואנחנו
אנחנו עוד כאן.