הַשִּׁיר הַבִּלְתִּי גָּמוּר07/06/2015 22:23 | אביה
גַּם אִם בְּמַחְשְׁבוֹתַי אֲנִי עוֹבֶרֶת-חוֹצָה מְקוֹמוֹת אֲפֵלִים לָאו דַּוְקָא נְעִימִים, לַמְרוֹת זֹאת תָּמִיד נִמְצֵאת שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בַּחוּץ קַרְנֶיהָ בּוֹקְעוֹת אֵלַי, הֵשְׁרוּיָה בַּחֲשֵׁכָה הַלֹּא טוֹבָה שֶׁמֶשׁ! לֹא עוֹד קַרְנֵי חֹשֶׁךְ. אֲנָשִׁים לְעִתִּים מַקִּיפִים אוֹתִי בְּעֵינַיִם חַקְרָנִיוֹת "אֵיזוֹ מְשֻׁנָּה אַתְּ אִשָּׁה! פַּעַם אַת בּוֹכָה וּפַעַם אַת צוֹחֶקֶת" כָּךְ הֵם אוֹמְרִים וּמוֹסִיפִים: "... וּבֶטַח שֶׁאַתְּ כָּזוֹ בְּהִתְכַּסּוּתֵךְ בְּשִׁירָיִך הַנּוֹבְעִים מִמְּךָ" אֲבָל אֲנִי רַק רוֹצָה לַחֲלֹק אִתָּם אֶת עָשְׁרִי הַפָּעוּט לְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת בֵּיתִי הַמָּלֵא בָּאוֹתִיּוֹת עַל וִילוֹנוֹת תְּלוּיוֹת גַּם הַמְּקָרֵר עָמוּס בְּתַבְנִיּוֹת עִם מִלִּים אֲשֶׁר לַּתַנּוּר עוֹד רֶגַע נִכְנָסוֹת חָזִי מִתְנַפֵּחַ בַּתְּחוּשָׁה שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ אוֹהֶבֶת לְשַׁתֵּף אֲחֵרִים בְּשִׁירַי אִם זוֹ שִׁירָה, אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְוַכֵּחַ כְּמוֹ הַסִּימְפוֹנְיָה הַבִּלְתִּי גְּמוּרָה אַף יֵשׁ שִׁירִים הַבּוֹקְעִים מֵרֶחֶם יְצִירָתִי כְּאֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אֵין גַּם הַתְחָלָה הָעִקָּר שֶ - יֵשׁ בָּהֶם מְסָרִים שֶׁיְּוַתְּרוּ אַחֲרֵי לֶכְתִּי. |