דמעה בשלכת

ימים של עצבת,
דמעה מלוחה
כעלה בשלכת,
התפזרה ברוח.

מה רבה ערגתי לך,
מה רבים כיסופיי אליך
וטרם נגוז העצב השוכן בליבי,
הנסתר מעין כל, הגלוי לעיניך.

יגורתי פן תלך מעימי
ולא אחסה עוד בזרועותיך,
דמעה נפשי ואגווע
בלאות, בחדלון.