זיק בעיניים

עיניה עצובות,
צער שוכן בהן מזה זמן רב.
ובליבי אני,
מרגישה צורך חזק לשמח אותה.
להביא את פיה לחייך,
את עיניה לנצנץ.

סיפרתי לה בדיחה,
מין אמרה מצחיקה כל-כך.
ולפתע פיה מתעקל לו בחיוך,
זיק נדלק בעיניה.
החיוך האיר את פניה-
באור יקרות.
חיוך נפרס לו גם על פני,
הצלחתי אחת עצובה-
לשמח.

(א' שבט תשס"ו)