המדוע למראה יופיך

יחלחלו מימי הגשם

במרבץ פרחיך

וינבוט הנטע בסתיו

עד כי לחשת לו

ראה כי יפית בצלם

נעמת מאוד פתאום

אין זאת כי עשית

משהו לבשרני

בעדינות

על אושרך המרגיע

ולא אשאל יותר על עברי

ואף על עברך לא אתמה

אחתום את הבא מאיתך

ואפגישנו בשנים

אני ואתה

כטיפות גשם דק

במחצית הדרך נפגש

ולא תעמוד לנו האדמה

לעצור אהבתנו