שׁוֹתֶלֶת אוֹתִיּוֹת

לוֹקַחַת אֵת וּמַגְרֵפָה
מְגַרֶפֶת
מְכִינָה גֻּמּוֹת
וְשׁוֹתֶלֶת אוֹתִיּוֹת.
עִם הַזְּמַן 
אַט אַט
יְבַקְּעוּ הַמִּלִּים
מִן הָאֲדָמָה
מָעֲלָה אוֹתָן מִמֶּנָּה,
מַשְׁקָה אַחַת אַחַת.
לוֹקַחַת עֵט
מָעֲלָה אוֹתָן
 בַּזְּהִירוּת וּבִזְרִיזוֹת
עַל  הַנְּיָר
לְמַעַן לֹא תִּקְמוֹלְנָה
בְּטֶרֶם עֵת
כְּמוֹ הַפְּרָחִים,
בְּבֹא עִתָּם.
 
מְפַזֶּרֶת שִׁירַי בְּרַכּוּת
אֶל רְשׁוּת הָרַבִּים
שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם
קִיּוּם יָמִים רַבִּים
מְרַחֶפֶת וְתוֹלָה מִלּוֹתַי
עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים
לְמַעַן יְשָׁזְפוּ אוֹתָן
עֵינֵי כָּל
 וְיָעוּפוּ עִם הָרוּחַ.
 
רַק שֶׁלֹּא תִּשְׁתֹּקְנָה
בִּי הַמִּלִּים
תַּמְשֵׁכְנָה לִחְיוֹת בִּי
לִגְדוֹשׁ אוֹתִי בָּהֶן.