על במותינו- קיץ {טיוטא }

שמש חטאה נחה על העיר

שולחת ציפורניה אל הרחובות

כמו חודרת מעשה אהבה

לוהטת ונחושה כמאהב צעיר

מכריזה שלטונה בתשוקת מלכות

ניגשתי עירום לצלצול בדלת

רואה אותך מבעד לעינית

תוהה כיצד זכיתי בך

צוחק לעינייך מופתעות מעירום הגוף

חובק רעננות גופך הטוב

מקלף לבושך מיותר מתמיד

נושק ערגת הפסגות להט פלפל

חש בי ובבשרי גאוות מלך

גופי קיץ בך, שמש במעגלות מחמדייך

פולשת לגלוי ולמוצל בחדוות מנצח

נושק וסופג להט שמש עגנה בבשרך

מנתב קריצות הגוף לפריחת התשוקה

נכנע אוהב לריקוד חמדתך

יודע אותך ונודע בך שערים לטובה

בת מלך שלי, לאהבה.

*רק לאחר,

ראיתי שעדיין נעלת נעליים

קיץ.