לכאב הזה קוראים פחד

בקול צעקה רפה שאינה פולשת

שאינה פותחת כקול בראשית

עומד מול השערים

קטנתי כחגב 

איך נכנסים איך עוברים

באין תשובות גם שאלות

מותירות סתום

פתחו לי שער

צעקתי

האומנם לשם עפה רוחי

בהרהורים בחלומות

בינתי בונה לעצמה עד כלות

להיות ראויי

לראות מה יש שם

שאין לי פה

ככול שאני טורח יותר

נפשי בוכה צוחקת

כתינוק שבי איש גדול

הכול שם מעבר

אותו דבר רק יותר

קול מבשר מאותת

אמת