נולד לי אחיין. נכד ראשון להוריי שאחרי הרבה זמן ראיתי מאושרים בצורות ורמות שרק תינוק או עזרים סינטטים יכולים לתת.

נסעתי על הכביש המהיר בדרך לבית החולים בידיעה שאני הולך לפגוש את פלא הבריאה וכל מה שיכולתי לעשות זה לבכות. במשך שעה ארוכה שנראתה לי כתקופה מתמשכת בכיתי בכי מודע. בכי שמבין את את הטוב ומבין את הרע. אמנם הבכי כולו של אושר היה אך היו בו גם רגעי כניעה שתחילה לא היו מובנים לי כל כך. מעין כניעה ליוצר שאומר בקול רם "את הטוב אני נותן וגם את הרע".

בתוך הבכי הבנתי כי הוא (הבכי) מוציא תקופה לא מהטובות בחיי החוצה ממני ומשחרר אהבה חדשה שבאה לעולם. הנה נולדה לה אהבת חינם חדשה שאת פניה אני מקבל בצורת בכי רועש ועדין , שמח. בעבר אמנם בכיתי החוצה לא מעט אך הפעם הרגשתי כי משתחרר  משהו חזק ממני. קשה לי לתאר לכם רגש שאיננו ניתן למדידה ותיאור , אך יכול אני לומר כי לרגעים הרגשתי ריחוף שידעתי רק במקומות מעטים ושונים בעבר , שהפעם היה זה טבעי,אמיתי וחזק יותר.

היום הייתי עד לאושר חדש לנולד לעולם. אוסף סביבו אנשים רבים ושונים. אין לו עדיין זהות אך יש לו מהות. אני התאהבתי בשנייה.

היום 7/9/06 נולד לי אחיין.

רועי