יום- ליל

א.

השקט, אכזר נפלא ומתעמר

עוטף

כסדין בליל קיץ

השקט הטוב

הלילות החמים של תמוז

נוסעים רוחפים על גופך

שליטים ללא מורא

ברחובות נפש חצויה

רחש חושני עולה מים

ניחוחות זרים עוגנים בליבך

כתום עז מבשר יום חדש

טרם הרעש הגדול

קרעי ענן לבן

רומזים בשורה מאחרת

כמו שאלה

האם להמית השליח

והשליח- האני הכותב

ב.

נושם את הלילה

כמו לוגם יין משובח, משובח

מתעטף באור ירח מלא

ממשש את הרוח העוגבת

מביט אל האגם

לא רוצה לישון, לא יכול

כלי מיתר פוצעים ניגון בליבי

גלים גלים עולים ומכים

חושפים עירום הכאב

על המדרכה ממול

כמו מבלי משים

חיוך חתול רשע נורה בי

לועג חרפת ליבי

כמה

כמה-

חסר אותך.