הבית על הגבעה24/07/2015 00:00 | עידית אורדןבפסגת הגבעה
עומד לו בניין גבוה ובו נמצא ביתי. מוקף הוא מכל צדדיו בנוף של בניינים, בשלל צורות גבהים וצבעים. מביתי שבמרום הבניין,
אצפה מהמרפסת בעניין. הרחק הרחק לעבר שרשרת ההרים. שם בערב אורות מנצנצים. קרוב לרחוב שבו נמצא ביתי .
עומד לו עץ עתיק גבוה, עב גזע ונוף רחב. בחום היום מטיל צילו על כל עובר ושב. שָקט הרחוב שלי, לא סואן.
מסביב ציפורים ויונים עפות. עומדות הן על גג ומעקה של מרפסת. מטיילות ומשחקות על הגג בתופסת. כל ציפור מצייצת מנגינה אחרת
ולרעותה שלום אולי אומרת. בין בדי העץ העתיק הן מסתתרות כשלעת ערב מקום ללינת לילה תרות. וכשמחלון חדרי מערבה אשקיפה,
בין בניינים תציץ לה החמה האדומה בשקיעתה . צובעת את השמיים בגוונים של כתום וורוד. שמשות החלונות כמראה- מקרינות את השקיעה. עם השקיעה צבעי השמיים מתחלפים.
גווני הכחול את הבניינים עוטפים. בְּבוֹא הערב, האור אט אט נסוג ונמוג. החושך זוחל וצובע את השמיים והעיר בשחור. בתוך עיר בפסגת הגבעה,
עומד לו בניין ובו נמצא ביתי. בניינים את הבית מקיפים. מבעד לכל חלון הם נשקפים. |