ח(ל)ומות של תקווה 1.5.15

תמיד כשאני רואה
זיק של תקווה אני
מרשה לעצמי לחלום-
מה אולי יתפתח משם
ותמיד הוא מתפוצץ
מתנפץ לאלפי רסיסים
משאיר אותי בחלומות
נעלמים ומתמוססים

כמעט תמיד כשביקשו
״בוא תהיה איתי״
אני עונה מיד לא-
לא של הרגל:
-אני רגיל ליפה
-אני רואה אותך
 בדרך לגימנסיה
אני יודע, בשבילי-

את אבודה