את מתבוננת בו11/08/2015 21:41 | אודי גלבמןאַתְּ מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ. תָּוַי פָּנָיו , שֶׁפַּעַם- לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים לֻטְּפוּ, מָשָׁל הָיוּ חֶלְקִיקֵי אַבְנֵי הַנַּחַל שֶׁנָּשְׁקוּ פָּנַיִךְ - וּבְבוֹאָם אֶל מְבוֹאוֹתַיִךְ כְּמוֹ תַּשׁ כּוֹחָם,מָשָׁל הִגִּיעוּ אֶל רֹאשׁ הַנָּקִיק הַבּוֹדֵד- וְלֹא יָכְלוּ עוֹד, מֵחמת שֶׁהֵטַלְת עֲלֵיהֶם אֶת מוֹרָאךָ. וְאֶת לוֹ אֶרֶץ תְּנוּבַת דִּמְיוֹן וּתְשׁוּקָה, הָרוֹדה בַּחֲלָצַיִךְ עַד יִהְיוּ לקֶּלֶס- גְּלוּיִים וּפְשׁוּטִים מוּל תְּשׁוּקַת אַבִּירִים. וְאֵין הוֹלֵךְ, וְאֵין נוֹבֵל בִּשְׂדוֹת הָאָרֶץ הַזּוֹ לְמַעֵט גַּרְגְּרִים שֶׁנִּפְלְטוּ. גַּלְמוּדִים בִּכְאֵבָם. בְּמַעֲשֵׂה אַהֲבָה אַקְרָאִי. |