ישנה רוח עצבות באוויר

איני מנסה אותה להסביר

או מכם להסתיר

מן תקופה של חוסר אונים

מנסה להכיל ולהפנים

אך מתקשה בכוחות עצמי

כולי כל כולי

שוקע ביגון ומרה שחורה

אומר לעצמי שאין ברירה

קשה שאין מטרה

אין לאן לכוון

תקוותיי נגוזו חלומותיי באספמיה

כבר שנים רבות מדי

רואה עצמי כאילו חי 

את חיי ומרגיש כמו משחק

ורק הולך מדי יום ונשחק

נושם נושף ונחנק

תקוע בפקק

הזמן מתקדם הזמן לעולם לא עוצר מלכת

אבל אני כבר מעבר לשלכת

ובכלל לא סתיו וגם לא חורף

סתם שגרה וזה סתם עוד שיר למגירה