הַלְחִינִי לִי שִׁיר,

עִזְרִי לִי לִפְרֹט עַל

מֵיתְרֵי גַּעְגּוּעַ וָרוֹך-

לָאֲנָשִׁים, לַמְּקוֹמוֹת-

לְנוֹפֵי חַיֵּיהֶם.

חַיְּכִי לִי חִיּוּךְ , וּרְדִי בּוֹ

קְצָת עֶצֶב, הֵן תֵּדְעִי-

מִקְסָמֵי עֵינַיִךְ הַיְּפֵהפִיּוֹת.

עַנְּגִי אֶת כְּתָבַי בִּמְבוֹאוֹת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ-

רַכּוֹת, חֲלָקוֹת, לֹא נוֹגְעוֹת-

מָשָׁל כְּרַפְּסוֹדְיוֹת הָיוּ הֵן בְּשָּיִיט:

אֵל אֶרֶץ חָלוֹם מָפְלִיגוֹת.

קְחִינִי בַּכֶּשֶׁף לַמָּקוֹם שֶׁאָהַבְתִּי,

אַפְּרִי אֶת פני - בְּתִפְאֶרֶת הֶהָרִים שֶׁמִּמּוּל,

צַחֲקִי אֶת שִׁירַי :

אֶת הַנֶּשֶׁף שֶׁהוֹתַרְתִּי-

בְּאֶרֶץ בְּדִידוּת מֵאָחוֹר.

הלחיני לי שיר ( או: אל תפסיקו את המסיבה...)