אֶבְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַיָּפָה כּוֹרֵךְ הָיֹה

נִגּוּנָיו הָאֲפֵלִים בְּחֵיק לֵילוֹת

בִּלְתִּי נִגְמָרִים ,

בָּהֶם הַצְּלָלִים שָׁטִים

מָשָׁל הָיוּ חַבְלֵי סִיפוֹן שֶׁל סִירוֹת

הַמְּבַקְּשׁוֹת עוֹגֵן בְּלֵב נָמֵל-

וְהָרוּחַ שׁוֹלַחְתָּן אָנֶה וָאָנָה ,

וְהַגַּלִּים שׁוֹתְקִים.

וְתוּפִינֵי תְּשׁוּקָה כְּמוֹ בִּקְּשׁוּ לְהֵרָקֵם

בֵּין יְרֵכֶיהָ, וְגַם אוֹתָם הֵנִיסָה בַּזַּעַם

הַשָּׁמוּר לִבְנוֹת אלִּים,

שעליהן מְשׁוֹרְרִים כָּתְבוּ שִׁירִים,

וּמָה לִי כִּי אֶחְבֹּר אֲלֵיהֶם אַף אֲנִי.

אבלה של האשה היפה