כאב

מעודי לא ידעתי את תחושת הכאב

כמה ולמה או של לב דואב

הדחקה או כהות חושים,

נכות  ללא אחוזים.

מאבי נפרדתי 

על ערש של דווי

כלום לא הרגשתי

אולי הקלה.

את אמי פקדה ׳מחלת הכאב׳

ממש בפנים בצד הימין

מחלה איומה 

כשמה כן היא.

כל בוקר הלכתי

רואה הכאב

מאום לא מרגיש

כך חשבתי עדיף.  

לכל כה עזרתי,

הייתי מוכרח.

להכאיב לא יכלתי

גם כשצריך.

היום  הבינותי  הפוך הדבר

אני המלאך,  שעוזר לכולם

מתנחם לי  בעצם

בכאב  העולם.

אולי זה  הפחד

שמביא לשיתוק

העדר התחושות

ריבוי  הגנות.

ביקשתי  כאב

על מנת  שארגיש

פיזי נפשי

או בקשר אישי.

מאום לא עזר לי

נפשי חסומה

מנגנון הגנה

מבצרי אסוני.

היום כבר  הבנתי 

כי בלי אהבה 

לא אוכל לכאב

הגדול שבלב.