כאב חד

מפלח את השלווה המלטפת

רגלי נעה לאחור בצעד מהוסס

עיניים עצומות בי

כבויות

הארת היקום לוחשת בי

מנחמת

געגועיי מכים בעוז

נפשי

פוגשת בנפשה התאומה

בדמות שהטמיעה עצמה בנשמתי

קרובה ורחוקה ממני בו זמנית

 אפילו קווי האהבה והחיים שבכף ידה

כשלי הן

ראיתי בעיניי

עד כמה דומים הם.