רָאוּי אָדָם שֶׁתְּהֵא לוֹ אַהֲבָה חַד פַּעֲמִית בְּחַיָּיו,

בָּהּ יִשָּׂא עֵינָיו אֶל הָעֲנָנִים בְּלֹא בַּקָּשַׁת חֶסֶד-

בְּעֵת שֶׁיַּאֲהִיל עַל עֵינָיו מִפְּאַת קֶרֶן שֶׁמֶשׁ חוֹקֶרֶת,

וְיַעֲמֹד וְיַמְתִּין לְטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרְדוֹת :

נוֹתֵן לִבְשָׂרוֹ

לָחוּשׁ חִדּוּדִין חִדּוּדִין שִׁקּוּי שֶׁל תְּהִיָּה –

אוֹדוֹת כִּסּוּפִים,

וּדְבָרִים לֹא יְדוּעִים בֶּאֱמֶת.

וְהָרוּחַ,

דּוֹמֶה נוֹשֶׁבֶת-

מְלַטֶּפֶת שֶׁעֲרו בַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע.

ראוי לאדם