שותה לבד,

רוקד לבד,

מת לבד.

כל זה

מתבצע

על שולחן

הניתוחים,

על רחבת

הריקודים

של החיים.

מה שיקבע

את הגורלות

הוא כדור פול-

ביליארד-סנוקר.

אם השחור ייפול

לפני האחרים- אז

תמיד הוא ישוב מן

המתים, כדרכם של

שחורים. אולי אנחנו

צריכים לחזור לראות

את החיים בשחור-לבן,

כדי שנקבל פרופורציות

לחיים- אור וצל, ניגודיות

ובהירות, למלחמות שסביבנו 

וגם לאהבות. להיות דו: גם אחד 

שרואה תמיד את הטוב והרע בצורה

שווה ומקבלת וגם להיות ההתחלה והסוף

בסולם הצלילים של הפסנתר. למצוא איפה

החשיבות של כל המקיף אותנו, לפתח מודעות

לעצמנו ולא רק לחיות דרך אחרים. לשים את עצמנו

במקום הראשון ולהצליח ללכת לישון.