א.

 

אמרת,

השלכת הקדימה השנה

היית לי הזהב הטוב, הנכמר

במנחות אור וקדושה

ארצות חסד

של ציפורי אהבה

 

כחתף באה עת פרידה

אולי הרחקתי רב

כאיקרוס לשמש עז קשה

אולי,

לא הייתי די דונג

לכנפי המעוף

ואולי

 

ב.

 

עתה,

אני עולה לאיטי במדרגות ביתי

אל בוהק סנוורים מאפילה רבה

מתעדן אט

לקראת מחול אהבה

בואכה בית

 

פרפרים מחוללים מול האור

כמו בשורה

אורגים המיית סער נפשי

בניחוחות ערב ורחש  ים

קורצים לנהר הכוכבים בחמדה

מתריסים,

אול מול הסערה

 

ג.

 

בשוך פרא סערות הקרב

ושאגות האדירים אשר למלחמה

אבוא אל יצועי

ובי, זכרון הלהבה

מתפלל- שלווה ותשועה

ה  ש  כ  מ  ה.