שוגה בחלומות

הביט בחמלה
על הסב הנטוי
ובידו קב משען,
פניו צחים,
שערו כסוף,
בחיוכו כאב.

לבטח ריחפו
 בו מחשבות
על עוצמת עלומיו
יפי בגרותו,
אהבות נעוריו,
מחרוזת מעלליו.

משקרב בצעד כבד
לחלון הראוה
רחב הידים,
שבמרכז המסחרי
ראה, כי בבואתו 
נשקפת אליו.