הָיוּ לִי חֲבֵרִים שֶׁבָּאוּ וְהָלְכוּ וְנָדְדוּ

מָשָׁל הָיוּ כְּלוֹנְסָאוֹת נְטוּעִים בְּחוֹלוֹת

חוֹפֵי יָם, רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים.

דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם. הֵם דִּבְּרוּ אֵלַי.

מָה שֶׁנִּסְפַּג- נִשְׁאַר. הַיֶּתֶר נֶעֱלַם לִבְלִי שׁוּב.

בַּחֲלוֹמוֹתַי בְּלֵילוֹת מִתְאָרְכִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם

שָׁבִים לְרֶגַע קָט שֶׁל תִּזְכֹּרֶת.

אֲנִי טוֹפֵחַ עַל שִׁכְמָם וּמְשַׁלֵּחַ אוֹתָם לַדֶּרֶךְ.

אֵינֶנִּי חֵפֶץ בְּמַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים יוֹתֵר מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁיֵּשׁ.

גַּם כָּךְ הָעוֹלָם הוּא קַל תְּנוּעָה-

רַק כְּשֶׁאַתָּה צָעִיר וְנִמְהָר בְּמִדָּה.

היו לי חברים