לִהְיוֹת לְךָ

סְפֵירַת לִבִּי טוֹבֶלֶת
בְּעָרְלוֹת שֶׁפָּרַצְתָּ.
סָחַפְתָּ אוֹתִי ,
גָּרַפְתָּ אוֹתִי
רַכָּה וּמְבֻלְבֶּלֶת
אֶל לֵב הַגָּעָש,
פָּרַצְתָּ בִּי אֶת הָּרֹבֶד הַבְּתּוּלִי
שֶׁל שִׁירַת חַיַּי .

והַכְּמִיהָה שֶׁבִּי לְהִתְחַדְּשׁוּת
הֵבִיאָה אֶל עֹמֶק יְשוּתְּךָ
בּוֹאָךָ אֶל עוֹמְקָי
מִי יְשוּרֵנָה, מִי יְשַׁעֲרֶהָ
מְטַיֶּלֶת בְּשָׂדֶה שֶל תָּוִים
דּוֹאָה עִם הַמַחְשָׁבוֹת
יוֹדַעַת שֶאִתְּךָ
יֵשׁ פֶּתַח לַשַּׁלְוָה
בֵּינֵינוּ -
אֲפַרְכֶּסֶת הִיא דֶּלֶת
תִּיסוֹב עַל צִיּרָה
וַאֲנִי בָּהּ יוֹצֵאת
וְנִכְנֶסֶת עָדֵיךָ.
דְּבָרֵינוּ נֶאֱמָרִים
בְּשֶׁקֶט
כָּעֵת הַזְּמַן לִהְיוֹת
לְךָ.