וַאֲנִי כְּאִישׁ חֶרֶשׁ מְהַלֵּךְ בָּעִיר שֶׁאָהַבְתִּי:

לֹא מִתְבּוֹנֵן עוֹד בַּאֲבָנֶיהָ הָעַתִּיקוֹת, הַיָּפוֹת,

מְהַרְהֵר בְּעֶצֶב שֶׁעַד לֹא מִזְּמַן תַּיַּר סִפּוּרֵי אַהֲבָה הָיִיתִי-

לוֹגֵם חֲלוֹמוֹתֵיהֶן.זִכְרוֹנוֹתֵיהֶן הַבָּאִים אֵלַי.

מִתְגַּלְגְּלִים מִדּוֹר לַדּוֹר.מִכְּאֵב לַכְּאֵב, כַּאֲשֶׁר

תִּלְחַשׁ לִי הַיְּרֹקֶת שֶׁבֵּין גְּוִילֵיהֶן, וּבָהֶם

- גַּם אַהֲבוֹתַי שֶׁלִּי.מִפַּעַם.

מַתִּיק עֵינַי מֵהַמַּרְאוֹת שֶׁפַּעַם הוֹלֵךְ הָיִיתִי

שָׁבוּי אַחֲרֵיהֶן,לֹא כַּאֲשֶׁר הַיּוֹם - וְחֶרְדוֹתָיו

הבאות אלי נוקבות כסכין.

שׁוּב אֵינִי עוֹלֶה אֶל גִּבְעַת הַדֶּשֶׁא שֶׁמֵּעַל

הַנָּמֵל ,לָתֵת שִׁירָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי הַנּוֹדְדוֹת

אֶל אֹפֶק הַיָּם הַכָּחֹל שֶׁלְּחוֹפָיו דַּיָּגִים,

וְאֵין אֲנָשִׁים בְאָבוּ חסן.

לֹא כְּמוֹ בְּיָמִים אֲחֵרִים וְטוֹבִים..

מהלך בעיר שאהבתי